תקנון "שאל את הרב"

שאלה

למה חל איסור להפנות שאלה זהה למספר רבנים?? לצערנו אנו ראוים שצורות אופקיהם של רבנים מביאה לטעות בפסיקה. לא כדאי להתיעץ עם כמה רבנים.?

תשובה

שלום וברכה, אסור לשאול את אותה שאלה שני רבנים שונים (ובודאי שלא יותר). איננו פוחדים מהטעויות של הרב, מ"צרות אופקים". צריך לזכור שמדובר כאן ב[דבר ה´ המתגלה ומופיע לאדם דרך רב פלוני שאותו בחר האדם לשאול], מתוך התחברות לכוחותיו, לנפשו ולדרכו של הרב עם וע"י השואל. אם פונים לדרך אחרת - זה מבלבל ומקלקל. (כמו שלא לוקחים תרופות סותרות מרופאים שונים. במקום להועיל, זה עלול לקלקל ולהרוס, לא?) כך כותב הרמ"א (בשו"ע יו"ד סי´ רמב´ סע´ לא´): א. "חכם שאסר, אין חבירו רשאי להתיר משקול הדעת, אבל אם יש לו קבלה שטעה, או שטעה בדבר משנה - יוכל להתיר. ב. ואפילו אם טעה בשקול הדעת, יכול לישא וליתן עם המורה עד שיחזור בו. ג. ולכן אין איסור לשואל (לשאול) לשני ובלבד שיודיע אותו שכבר הורה הראשון לאסור.. ד. וכל זה באותה הוראה עצמה, אבל במעשה אחר, פשיטא שיכול להורות מה שנראה אליו." העולה מדברי הרמ"א: א. אסור לחלוק מסברא על פסק שהוציא רב אחר, אלא אם יש מקום ברור וסתירה. ב. אפשר לדון, להקשות ולשאול על הפסק. בית המדרש לא ננעל. מצאנו רבנים גדולים שידעו לחזור בהם ולהודות שטעו (שלא כאנשי ציבור בימיינו...). ג. אפשר לשאול רב אחר - כשמודיע לו שקבל כבר פסיקה. ד. במציאות חדשה - אפשר לשאול רב אחר. [סיכום:] לא שואלים שאלות סתם. אם יש שאלה וצריך הכרעה - לשאול ע"מ לקבל הדרכה ופסק. הלכה זה לא שוּק - שבוחרים את מה שנראה יפה ונוח לי כרגע. יש דרך, יש עקביות, יש "עשה לך רב". האם מותר לעשות "סקר שוק" ולבחור איזה רב לשאול בכל תחום (כל זמן שאין סתירות פנימיות בדרך ההכרעה)? מותר, אבל זה גרוע! [אדם צריך רב מובהק שלאורו הוא הולך - אם ברצונו לדעת מהו דברה של תורה, כיצד ראוי לנהוג וללכת.] ****** למרות כל הנ"ל, שמעתי ממו"ר הרב אליקים לבנון שליט"א, שהוא אינו פוסק לשואלים אותו, אלא מביע ["חוות דעת"], והרוצה לשאול רב אחר - הרשות בידו ואין בכך בעיה. בברכה אמיר