תפילה וזמנים: עלות השחר, זריחה...

שאלה

שלום! כתוב בשולחן ערוך "שיהא הוא מעורר השחר" בעניין של לקום בבוקר. השאלה שלי היא: מתי צריך לקום כדי לקיים אמירה זו, מאיזה שלב מותר לאכול/ללמוד תורה, מתי אומרים ברכות השחר, ברכות התורה, מודה אני... האם מותר לקרוא פרקי תהילים בזמן השחר? תודה רבה

תשובה

שלום וברכה, כוונת המחבר (שו"ע או"ח סי´ א´ סע´ א´) בדבריו היא לנהוג כמנהג [ותיקין], שהיו קוראים קריאת שמע סמוך להנץ החמה ומתפללים שמו"ע עם הזריחה - "יראוך עם שמש" (מס´ ברכות דף ט´ עמ´ ב´). מנייני הותיקין הקיימים, מתחילים את התפילה כחצי שעה לפני הזריחה (בשבת עוד קודם), ע"מ להספיק ולהתפלל שמו"ע כבר בזריחה. לתשומת לב: [זמן הנחת תפילין והתעטפות בטלית] (או ברכה על טלית קטן-ציצית) - הוא כ- 50 ד´ לפני הנץ החמה (כ- 40 ד´ אחרי עלות השחר). קודם לכן, אין להניח תפילין או לברך על הטלית. **** [ברכות:] לגבי מי שישן בתחילת הלילה וקם, ואין דעתו לחזור לישון: א. ברכת על נטילת ידים: מנהג אשכנז: יברך כאשר קם ואפילו לפני חצות, ואם לא ברך ימתין עד הבוקר ולפני התפילה יתפנה וילכלך ידיו ואח"כ יטול ויברך. מנהג ספרד: לפני חצות לא יברך אלא ימתין עד אחר חצות ויברך. ב. ברכות התורה: מנהג אשכנז: יברך כאשר קם. מנהג ספרד: יברך כאשר קם, אך אם קם בחצי שעה הסמוכה לחצות ימתין עד אחר חצות ויברך. ג. ברכת אלוקי נשמה והמעביר שינה: יברך אחר חצות. ד. ברכת הנותן לשכוי בינה: מנהג אשכנז: ימתין עד הבוקר ויברך, ואם ברך מחצות ואילך יצא. מנהג ספרד: יברך אחר חצות. ה. שאר ברכות השחר: יברך מחצות ואילך. **** [אכילה:] אין לאכול קודם התפילה (או"ח סי´ פט´ סע´ ג´), ואסור להתחיל לאכול כבר מחצי שעה קודם זמן עלות השחר (דהיינו, שעה וחצי לפני הזריחה(=עלות השחר) + חצי שעה קודם), עד לאחר שיתפלל. הדין שונה בחולה או בצמא ורעב במיוחד (עיין שם בסע´ ד´). **** [תורה ותהילים:] ראה: http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=83306 מעלות השחר, אפשר כבר לקרוא, כיום לכל דבר. תלמוד תורה שבע"פ (ולמי שלא נוהג כאר"י הק´ הנ"ל)- "והגית בו יומם ולילה", כפשוטו, בכל זמן ועת. ברכות התורה - כנ"ל. **** ויהי רצון שבימי הרצון יעלו תפילותינו לרצון. שנה טובה אמיר