סגור חלון
שלח להדפסה

הלכות יום העצמאות
מאת: הרב אליקים לבנון

הלכות יום העצמאות תשע"ז / הרב אליקים לבנון

שאלה: ה' באייר השנה חל ביום שני. בפועל, נחגוג את יום העצמאות ביום שלישי, ו' באייר. האם אפשר לומר הלל ביום שלישי, או שצריך לומר ביום שני.

תשובה: דחיית יום העצמאות, מיום שני ליום שלישי, באה ממניע הלכתי: מניעת חילולי שבת.                תקנה של "יום הודאה לקב"ה", רואים אנו בימי הפורים, שלדעת ר' עקיבא, מגילה נקראת ב-יא', יב',יג',יד' וטו' באדר. אע"פ שלא נפסקה הלכה כמותו, רואים אנו שאפשר לקיים את יום ההודאה בזמנים שונים.

בפורים דמוקפין החל בשבת, מחלקים אותו המוקפין לשלשה ימים, וקריאת המגילה, מוקדמת אצלם ליום שישי יד' באדר, משום חילול שבת "שמא ילך אצל בקי ללמוד, ויעביר את המגילה מרשות לרשות או ד' אמות ברשה"ר".

נמצא, שכדי למנוע חילול שבת, יש כח ביד חכמים לשנות יום קריאת מגילה. וכידוע, במסכת מגילה, יד, א, אחת הדעות היא: "קריאתא זו הלילא". קריאת המגילה נחשבת כהלל.
אם כן, כשם שניתן להקדים את קריאת המגילה, כך אפשר לאחר אמירת הלל בברכה, ליום ו' באייר, שגם בו התרחשו ניסים והוא חלק בלתי נפרד מתהליך הקמת מדינת ישראל.

השנה, תשע"ז, נדחה יום העצמאות ליום שלישי ו' אייר.
כשם שבעל ברית מותר לו להסתפר ולהתגלח לקראת הברית, כך לפחות, כאשר רואים אנו עין בעין את בריתו של הקב"ה עמנו, בהגיענו לבנין העם, התורה והארץ.
לכן, מותר ומצוה להתגלח (וגם להסתפר) לקראת יום העצמאות, דהיינו, ביום שני ה' באייר, משעת פלג המנחה, בשעה 17:57. ביום ראשון בתפילת מנחה אין אומרים תחנון, וכן ביום שני ושלישי, בשחרית ומנחה. היתר הגילוח הוא גם ביום  העצמאות, יום שלישי ו' אייר, וגם ביום שני ה' באייר, שהוא התאריך המקורי.


פורסם באתר "מוסדות בית המדרש אלון מורה"
www.Yelm.co.il
© כל הזכויות שמורות