רעיונות והפעלות לשולחן ליל הסדר

ר´ אלעד אייש   י"א ניסן ה´תשע"ב
דוגמאות לחיבור הדור הצעיר לשולחן ולאווירה


רעיונות והפעלות לשולחן החג


ימי הפסח הבאים עלינו לטובה, מוכיחים שוב מחדש את אהבתם של ישראל למועדי ה'. הרבה מעבר למְצוּוֶה, השקעה וטרחה אמיתית מלווים את הימים הללו, ואולי בבחינת העבדות שקדמה לחירות החג.

לפעמים נדמה, שאין עוד הזדמנות מתאימה יותר מימים אלו, להשאיר את הילדים... בצד. הסיבות יכולות להיות "מוצדקות", ובוודאי לא מכוונות. עד הרגע האחרון המים והסבון ממלאים כל משבצת ריקה ברצפה, הארונות והספריות דורשות 'מטלית לחה' על כל מדף, והבלאגן בבית "חוגג". לפעמים, הילד הקטן רוצה גם הוא לעזור ולהשתתף באווירת ערב החג - אך אז מגיעה התשובה: "העזרה הכי טובה היא שתשחק עם אחותך הקטנה בחדר" (או במילים אחרות: כרגע אתה מפריע כאן...)

גם בשעת הסדר קל מאוד לפספס את ילדינו ולא להפנות אליהם את מרבית תשומת הלב. האורחים הרבים דורשים יחס ראוי, הסירים והתבשילים מעלים את ריחם, וגם הרצון הטוב לחדש ולפלפל בכמה דברים נאים, שלא תמיד מתאימים לרמת הבנתם של ילדינו הרכים.

 

ליל הסדר הוא הזדמנות נפלאה לחיבור הילדים אל עברו הנפלא של עם ישראל. ההגדה בנויה כולה על דו שיח זה של "והגדת לבנך", הבנוי משאלות הבן ומתשובות האב, ומתרכזת בגירוי סקרנותו של הבן ודרבונו לשאול ולהבין. בהזדמנות זו, רציתי לעורר ולשתף בכמה רעיונות שיוכלו להעשיר את ליל הסדר ולחבר את ילדינו הרכים אל השולחן והאווירה. מטרתי אינה אלא להראות דוגמאות ורעיונות שיפתחו צוהר לדמיונותיכם, ויפרו אתכם ברעיונות נפלאים נוספים.

 

א. ציורים, עבודות מהגן ומדרשי תמונה

הילדים מהגן חזרו עם ציורים לפסח - הראו אותם לאורחים, שאלו את הילדים "מה הם ציירו" ו"מה זה אומר?". זו פעולה פשוטה שתגרום לילדים להתגאות ביצירותיהם (וזו גאווה ברוכה...) ולתת להם ביטחון להסביר לכולם מה הם כבר למדו ויודעים. ניתן להשתמש גם בציורים המופיעים בספרים שונים שברשותכם ולהיעזר בהם כהמחשה לסיפור, או כמדרשי תמונה. שאלו סביב הציור שאלות מכוונות.

כמה הערות מכוונות:

  • ·         ניתן להוריד ציורים ותמונות צבעוניות על החג מאתרי אינטרנט שונים. פעולה פשוטה אם נעזרים ב-GOOGLE.
  • ·         אין להיבהל שמא אווירת החג תהיה "פחות רצינית". לא כל הסעודה צריכה להיות מלאה בציורים. ניתן לבחור שתי תמונות ולהציג אותן במוקדים שונים במהלך הסעודה. ניתן אף לומר לילד, שאת התמונה שלך נציג אחרי הקידוש, אחרי קטע מסוים בהגדה וכדומה. אמירה זו תגרום לילד להישאר ערני ודרוך הואיל ויש לו למה לצפות.
  • ·         שאלות מכוונות יכולות להיות: אלו פרטים צוירו ושאלות בסגנון ה"למה?" העוזרות להרחיב את הנושא. למשל: "למה ציירת פירמידה?", "למה בני ישראל היו במצרים ולא בארץ ישראל? איך הם הגיעו לשם?" וכדומה.

 

ב. הצגות ותחפושות

ההצגות ניתנות להתאמה לגילאים השונים, בהתאם לרמת המורכבות שבהן:

  • o       לגיל הרך נעזר בהצגות מעין אלו:

-          מה זו עבודת פרך? בואו ביחד ונסחב כריות ענק שיש בבית ונתאנח, נחוש את הכובד של ה"לבנים" ואולי נקרוס תחת העול הכבד. נתחפש למצרי שלא מתחשב בנו ומזרז אותנו לסיים את כמות הלבנים שאנו מחויבים בה, ואולי גם לשוטר (אפשר להיעזר בתחפושות של פורים לשם כך) המוכן להיות מוּכֶּה תחת ישראל אחיו. 

-          יש שנהגו לאחר אמירת "הא לחמא עניא" לתת את המצה לאחד הילדים שישא אותה עטופה על כתפו. ולאחר שדפק בדלת ונכנס כולם שואלים אותו: "מי אתה?", והוא עונה: "ישראל", ושוב שואלים: "ומאין באת?" והוא אומר: "ממצרים". ושואלים: "לאן אתה הולך?" והוא עונה: "לירושלים", וכולם שרים ביחד "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"[1].

-          ניתן להוסיף לתחפושת את הפרטים הבאים: מקל בידו, מנעל ברגלו, חגורה במותניו והילד קורא למסובים: "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ: מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם, וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה'" ומראה להם את לבושו בהתאם לפסוק.

 

  • o       לגיל יסודי (מכיתה א' ומעלה) ניתן ללמוד מדרשים לפני החג ולבנות עליהם הצגה:

לדוגמא המדרש המפורסם[2]:

"אמר רבי אבין הלוי ברבי: ממכת דם העשירו בני ישראל. כיצד? המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים, והמצרי הולך למלאות את הקיתון מתוכה - מוציאה מלאה דם. וישראל שותה מים ומצרי דם. והמצרי אומר לו: "תן לי בידך מעט מים", ונותן לו ונעשים דם. אמר ליה: "נשתה בתוך הקערה אני ואתה ביחד". ישראל שותה מים והמצרי שותה דם. וכשהיה לוקח מישראל בדמים יקרים, היה שותה מים. מכאן העשירו בני ישראל".

 

אצלנו בבית, אנו לוקחים קערה ומניחים בתוכה כוס מים וכוס מיץ ענבים. הילדים מתחפשים למצרי ולעברי ומציגים את המדרש לכולם. כשהעברי רוצה לשתות הוא מוציא את כוס המים מהקערה, וכשהמצרי רוצה לשתות הוא מוציא כוס מלאה בדם - מיץ ענבים.

 

כאן נדרש האבא למיין מדרשים מעניינים, משעשעים או בעלי מסר חינוכי, ללמוד אותם עם הבן ולחשוב ביחד איתו כיצד שניהם יציגו אותו לקהל האורחים. גם אנחנו כמבוגרים נוכל להתחפש ולהציג לילדים. ניתן בהחלט לשתף את הילדים בחלק מן ההצגות ואילו חלק יהיו הפתעה מעניינת לשולחן...

 

המחשה נוספת ששמעתי עליה, היא בהסברת המושג "פסח" שעניינו דילוג - שפסח ה' על דלתות ישראל: אבי המשפחה לקח כמה בתים שנבנו מאבני 'לגו', שבחלקם היו קוביות אדומות המרמזות על הדם, וביחד עם ילדיו הם דלגו מעל הבתים עם הדם.

 

ג. חידונים ושאלות

הכינו שאלות המסווגות בהתאם לרמות שונות של הנמצאים. חלקו הפתעות וצ'ופרים לעונים נכונה. ראיתי הצעה של הרב שי פירון שליט"א, להכין פתקים בהם כתובים הפרסים, כפיתרון גם להבטחת פרסים שהם מוקצה, כמו פתקים שרשום עליהם "טושים" וכדומה, ואחרי החג תוכלו לפרוע את "חובכם".

עוד כמה רעיונות בנושא:

-          אפשר לחלק מראש לכל ילד 2-3 מכות מ'מכות מצרים', והוא יצטרך מראש להכין עליהן המחשה/הצגה/פנטומימה, כשכל ילד בתורו יציג מכה אחת והשאר יצטרכו לנחש איזו מכה הוא מציג.

-          ניתן להכין שאלות (אפשר ברמות קושי שונות, אם גילאי הילדים מגוונים), ולערוך 'חידון נושא פרסים'. למשקיעים, אפשר להכין כרטיסי מצות שישמשו לספירת הנקודות. כל תשובה נכונה מזכה בכרטיס מצה, ומי שמגיע ל-10, 20 כרטיסים והלאה עד סוף הסדר או החג, מקבל פרס...

 

ד. סיפורים דמיוניים המאפשרים להיכנס לאווירה

לפניכם כמה סיפורים שסופרו לילדי הת"ת באלון מורה, מתוך זווית הראייה של ילד החווה את השיעבוד ויכולים להוות בסיס לרעיונות ולסגנון בו ניתן להשתמש.

 

  • o       המחשת השעבוד וקירובו אלינו על ידי סיפור יכולה להיעשות כך:

שלום ילדים, קוראים לי נחמיה ואני לומד בת"ת שבארץ גושן.

אצלנו בת"ת ממש כיף,קורים אצלנו בכל יום דברים מרתקים, וגם אנחנו זוכים ללמוד את התורה שהיא יותר מתוקה אפילו מממתק!

אתמול כשהלכתי לתלמוד, ראיתי חתיכת עיתון על הרצפה, הרמתי אותה והתחלתי לקרוא: "יחי המלך פרעה החדש" - המלך פרעה החדש?! הבנתי! המלך פרעה הקודם מת ועכשיו מולך מלך אחר שגם לו קוראים פרעה.

כשהגעתי הביתה, אמא ואבא היו ממש מודאגים.

"מה קרה?" שאלתי. הם אמרו לי, שפרעה החדש החליט להעביד את העבריים בעבודות פרך קשות ולגזור עלינו גזרות משונות, ועכשיו לעבריים מסוכן מאוד במצרים.

"איזה חצוף!" קראתי, "למה הוא עושה את זה?". אבא הסביר לי, שפרעה אמר לעם המצרי שהיהודים מסוכנים ועושים רק רע למצרים, שהם רוצים לקחת את כל הכסף והאוכל למצרים ולכן כדאי להם מאוד לא לתת לנו חופש ולהפוך את כולנו לעבדים. אבא הסביר לי שקוראים להתנהגות כזאת "אנטישמיות".

"איך הוא אומר את זה!" התעצבנתי, "העבריים הביאו רק ברכה למצריים. הרי בזכות יוסף כל מצרים נצלה מרעב, בזכות סבא יעקב הנילוס התברך ועלה על גדותיו להשקות את כל שדות מצרים!"

אבא הסביר לי, שפרעה החדש עושה את עצמו כאילו הוא לא מכיר ולא שמע על יוסף, ולכן הוא לא חייב לעשות טובה לעבריים. "אוף! זו ממש כפיות טובה" חשבתי לעצמי.

 

למחרת, כשהלכתי לתלמוד נכנסתי וראיתי שהרב לוי לא נמצא. הרב לוי הוא המלמד שלנו, הוא כל הזמן מגיע בזמן ומחכה לבואנו בשמחה. הילדים מסביב נראו עצובים מאוד.

"איפה הרב לוי?" שאלתי. "מה, אתה לא יודע? המצרים לקחו אותו לעבוד עבודת פרך קשה" אמר שמואל והתחיל לבכות. "גם את אבא שלי הם לקחו" אמר יהונתן ודמעה החלה לנשור מזווית עיניו. "לאן?" שאלתי. "לפיתום ורעמסס" הסביר לי יהונתן. "אמא אמרה לי שזה רחוק מאוד, זה לא בארץ גושן, זה בתוך ארץ מצרים".

פרעה הרשע הזה! הוא לקח את כל הגברים, את כל האבות והאחים הגדולים שלנו כדי שיבנו לו ערים בצורות וגדולות, ערים שיוכל לשמור בהם את אוצרותיו.

גם אני התחלתי לבכות...

 

  • o       המחשת גזרת "היאורה תשליכוהו" וגבורתה של מרים:

כל הכיסאות בתלמוד תורה היום נשארו ריקים. "לאן נעלמו כולם? איפה שמואל ויהונתן??" באמת מוזר, הרהרתי לעצמי. אוי ואבוי! אולי תַּחְפֶנְחַס הרשע תפס אותם? אולי גם הם סוחבים אבנים ענקיות לבד ואין מי שיעזור להם? אולי זרקו אותם ליאור? אולי, אולי רק אני נשארתי לבד?

התעוררתי בבהלה. איזה חלום רע! אבל אסור לפחד - צריך לבטוח בה' שיושיע אותנו, שיוציא אותנו מארץ מצרים ויחזיר אותנו אל ארץ ישראל. הוי ארץ ישראל... אני כל כך מתגעגע אליה.

לא יכולתי להירדם, יצאתי אל הגינה להתאוורר.

הֵי! מה זה שם? האור בביתו של הרב עמרם דולק. למה הם לא ישנים? האם גם הם לא מצליחים להירדם? בשקט בשקט התקרבתי אל הבית. שמעתי אותם מדברים, זאת הייתה נשמעת שיחה ממש רצינית.

הרב עמרם הוא איש גדול וחשוב מאוד בארץ גושן, הוא ראש הסנהדרין. אבא שלי אומר, שכל דבר צריך ללמוד ממנו, שהוא כל כך צדיק וחכם ואנחנו צריכים לחקות אותו ממש. אבא הסביר לי, שאנחנו אנשים פשוטים, ואנשים פשוטים כמונו צריכים ללמוד מהצדיקים ולהדבק בדרכיהם הטובות.

"אבא, מה אתה עושה!" בכתה מִרְיָם "אתה אפילו יותר גרוע מפרעה!"

אוי ואבוי, חשבתי לעצמי, האם הרב עמרם יותר גרוע מפרעה?! איך היא אומרת את זה? הרי הרב עמרם הוא הצדיק ביותר בארץ גושן. אֵילו דיבורים מוזרים.

"מדוע עזבת את אמא?" בכתה מרים, "מדוע נתרחקת ממנה, האם אינך אוהב את אמא יותר?"

הרב עמרם ליטף את מרים, נאנח מצער ואמר: "ודאי שאני אוהב את אמא, ובודאי שהייתי רוצה שנחזור לחיות ביחד. אבל את יודעת מרים, שפרעה הרשע גזר גזרה על תינוקותינו "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן"... הרב עמרם הרכין את ראשו ואמר: "איך אחזור אל אימך יוכבד, איך אתחתן איתה שוב? אם נתחתן ויוולד לנו בן יהיה לי כל כך קשה לראות איך המצרים באים..." הרב עמרם השתתק, ואז הוסיף בלחישה "וזורקים אותו ח"ו ליאור. אינני מסוגל לראות במות ילדינו".

גם אני, מאחורי הדלת שמעתי את הרב עמרם והתעצבתי. אבל מרים - היא ילדה אמיצה וחכמה. למרות שהיא רק בת שש אמרה בביטחון גמור: "אבא! גזרתך קשה מגזרתו של פרעה. הרי אתה אבא, כל כך צדיק וכל ישראל לומדים ממעשיך. עכשיו, אף אחד לא יתחתן ולא יהיו תינוקות לעם ישראל! פרעה גזר רק על הזכרים ואילו אתה גם על הנקבות. פרעה רשע וספק אם גזרתו מתקיימת. אבל אתה צדיק ובוודאי גזרתך תתקיים".

"אבא, למדת אותנו שצריך להתמלא באמונה בה'" אמרה מרים, "בוודאי שהוא יעשה לנו נס. צריך להשתדל וה' יעזור לנו! עוד תראה אבא, שמהתינוק שלך ושל אמא יצא המושיע של ישראל".

וואו, היא כל כך צודקת, חשבתי לעצמי. הלוואי והרב עמרם יחזור אל יוכבד והם יתחתנו שוב. הלוואי והרב עמרם יקשיב אל בִּתוֹ...

כבר מאוחר... הירח הביט אליי מאחורי ענן אפור, הכוכבים נצנצו בשמיים. בדרך חזרה הביתה עלו בראשי הקטן הרבה מחשבות. גם לי יש דברים שאני מפחד מהם. גם לי יש דברים שמהם אני חושש. אבל האם צריך להתייאש? לא ולא! צריך לזכור שה' נמצא איתנו, שומר ומשגיח. אם נבטח בו - בוודאי שהוא יעזור.

 

החתונה 

הרב לוי אמר לנו שמחר יום מיוחד בארץ גושן. אני אוהב ימים מיוחדים! מעניין מה יקרה מחר? אולי הרב לוי ייקח אותנו אל בית המדרש שהקים יהודה בן יעקב אבינו ונלמד שם תורה עם המבוגרים? זה כל כך כיף ללמוד עם המבוגרים! אולי יש מחר יום הולדת לילד מהתלמוד והוא שומר זאת בסוד?

הרב לוי גילה לנו, שמחר יש מסיבה גדולה וגם ילדי התלמוד מוזמנים. יש! אני ממש אוהב מסיבות. אבל לכבוד מה המסיבה? "מחר יש חתונה", אמר הרב. "מי מתחתן?" שאל שמואל. בטוח זה לא הרב לוי שמתחתן, הוא כבר נשוי לגברת דינה. אז מי זה יכול להיות? "מחר הרב עמרם מתחתן מחדש עם יוכבד בת לוי" אמר הרב.

מיד נזכרתי במה שקרה אמש בלילה. "יש!!! היא הצליחה! היא הצליחה!" קראתי בקול מרוב שמחה ולא שמתי לב שכולם מסתכלים עליי ולא מבינים מה קרה לי.

שלטים רבים נתלו ברחבי גושן, מודיעים על החתונה שתיערך מחר.

למחרת כולם הגיעו לחתונה. גם המשפחה שלי הייתה וגם השכנים ממול. היו הרבה אנשים ובתוכם גם ילדי התלמוד עם הרב לוי.

הנה יוכבד, היא בת 130 אבל נראית כל כך צעירה ויפה. והנה אהרון ומרים רוקדים לפניה בדרכה אל החופה. הרב עמרם חזר לקחת את אשתו יוכבד, בזכות עצת בתו מרים...

 

חשוב להדגיש שספורים תמיד מעניינים ומרתקים (תלוי איך מספרים אותם). אם סועדים עמנו בשולחן גם סבא וסבתא שזכו לעלות אל ארץ הקודש מהגולה, כדאי יהיה לדלות מהם סיפורים כיצד הייתה יציאת מצרים שלהם.

 

לסיום:

כדאי להתכונן מראש ולחשוב יחד עם הילדים הגדולים על הדברים, כך גם הם יהיו שותפים בעשייה וממילא יתנו מקום, סבלנות וזמן לתשומת הלב לילדים הקטנים.

ניסיתי להביא בפניכם כמה רעיונות וכיוונים. אמנם, עיקר החיבור הוא לנסות ולעורר ליצירתיות ולחיבור הילדים אל השולחן וההגדה. ההגדה יכולה להיות מותאמת לכל אחד וגם לילדינו הרכים שנתברכנו בהם, אך צריך לזכור, שלמידה מתרחשת אצל ילדים בעיקר על ידי המחשה חזותית וסיפור.

 

ובזכות תינוקות של בית רבן נזכה כולנו לגאולה השלמה!

"לשנה הבאה בירושלים הבנויה"



[1] כן הובא בספרו של הרב הררי, מקראי קודש, בעמוד רי'.

[2] מדרש תנחומא לפרשת וארא סימן יג'.


          ברצונך להנציח את יקירך במקום זה? התקשר 0544-385379

 
בית המדרש לתורה והוראה (ע.ר) אלון מורה – שכם
ד.נ לב השומרון 44833, טל: 02-9973905 פקס: 02-9973965 mosdotelm@gmail.com

כיפה, יהדות, שאל את הרב, פרשת השבוע